מהפכת הרעבים?
המצב הכלכלי בסוריה גרוע והאזרחים יוצאים לרחובות נגד בשאר אלאסד

מהפכת הרעבים?

הקריקטורה השבועית של עידית

מהפכת הרעבים? – הקריקטורה השבועית של עידית

מתוך: אלעַרַבִּי אלגַ’דִיד, العربي الجديد

 

כמאמר הפתגם הערבי הידוע:  بلغ السيل الزبى – בַּלַעַ’ א-סַיְל א-זֻבַּא – השיטפון הגיע לגבעות (המצב נעשה בלתי נסבל, באו מים עד נפש), סבלנותם של אזרחי סוריה פוקעת. הם זועמים על הנשיא שלהם ועל המצב הכלכלי. אש המרד עדיין בוערת בהם תשע שנים אחרי תחילת המהפכה. אחת המפגינות בעיר א-סווידא السويداء (שרוב תושביה דרוזים) אומרת: “המשטר חונק אותנו ואנחנו רק רוצים להיפטר ממנו”.

המפגינים ברחובות ובכיכרות קוראים שוב את אותן הסיסמאות שנאמרו על ידי המפגינים בשנת 2011 : “העם רוצה להפיל את המשטר” – א-שַעְבּ יֻרִיד אִסְקַאט א-נִטַ’אם – الشعب يريد إسقاط النظام , “סוריה היא שלנו ולא של משפחת אלאסד”.  – סוּרְיַא לַנַא ומַא הִיַ לִבַּיְת אלאַסַד – سوريا لنا وما هي لبيت الأسد, “מהפכה, חופש וצדק חברתי” – תַ’וְרַה, חֻרִיַה, עַדַאלַה אגְ’תִמַאעִיַה – ثورة  حرية عدالة اجتماعية، ו- “תחי סוריה ויופל בשאר אלאסד” – עַאשַת סוּרְיַא ויֻסְקֻט בַּשַאר אלאַסַד –  عاشت سوريا ويسقط بشار الأسد.

על מה זועמים כל כך אזרחי סוריה?

רַיַאן מַעְרוּף, ريان معروف עיתונאי  תושב א-סווידא שמשתתף בהפגנות בעצמו, אומר שהמשבר הכלכלי חסר התקדים וקריסת המטבע הסורי גרמו לתושבים להבין שבשאר אלאסד, נשיא סוריה, הוא האחראי מספר אחת להידרדרות המדינה, ושעליו לשלם את המחיר…

 

ומה בקריקטורה?

הכותרת: لا صوت يعلو على صوت الجوع – לַא צַוְת יַעְלוּ עַלַא צַוְת אלג’וּע – אין קול רם יותר מקול הרעב.

איש הביטחון הסורי לופת את האזרח הקטן והרזה.

הוא נראה שמן ומרושע ועל בגדיו מופיעים סמלי גולגולות.

על חגורתו תלויה אלה – נבוט, לדיכוי ההפגנות.

השוטר הסורי סותם בכוח את פיו של האזרח וקושר את ידיו מאחור. אך, האיש האומלל בכל זאת מצליח להשמיע את זעקתו מהבטן הריקה והרעבה שלו, כי אי אפשר להשתיק את הרעבים ולסתום להם את הפה…

 

הידעתם?

האם הרעב הוא שהניע את תושבי א-סווידא לצאת לרחובות? עיתונאי שעובד באתר המקומי “א-סווידא 24” – السويداء 24, ומסקר את ההפגנות טוען שהמפגינים לא יצאו לרחובות להתחנן לאוכל. הם קוראים בהפגנות את הסיסמה: “ما بدنا نعيش بدنا نموت بكرامة –  מַא בִּדְנַא נְעִיש, בִּדְנַא נְמוּת בִּכַּרַאמֶה”. “אנחנו לא רוצים לחיות. אנחנו רוצים למות בכבוד”. הם משוכנעים שהפתרון היחיד למצב המידרדר והולך בסוריה הוא להפיל את המשטר, ולאפשר לתושבים לחזור ולהתפרנס בכבוד.

מי הם המפגינים? לעומת ההפגנות שהיו בעבר בעיר א-סווידא הפעם רוב המפגינים הם צעירים בני 18- 22, שהיו עוד ילדים קטנים בתקופת המהומות בסוריה בשנת 2011. ו…כן גם הנשים משתתפות בהפגנות.

הפתגם  بلغ السيل الزبى – בַּלַעַ’ א-סַיְל א-זֻבַּא – השיטפון הגיע לגבעות (המצב נעשה בלתי נסבל, באו מים עד נפש – תהילים פרק ס”ט, פסוק ב’)  הוא פתגם ערבי קדום שיש מאחוריו סיפור: היה היה גבר שעסק בציד אריות. ביום מן הימים הוא חפר והטמין מלכודת על אחת הגבעות הנישאות שאליה לא אמורים להגיע המים, אח”כ כיסה את המלכודת בענפים. אך, לרוע מזלו, באותו היום ירד גשם שוטף. השיטפונות היו כל כך חזקים שהם הציפו את הגבעה, והרסו לו את המלכודת ועמה את התוכניות לצוד את האריה…

 

עידית בר – מרצה על החברה והתרבות הערבית ובעלת בלוג הקריקטורה השבועית של עידית

מי פספס את הפתגם השבועי בערבית מדוברת?
והפעם פתגם על חמורים…בעצם פתגם על אנשים שלא עושים מה שאומרים להם ומתווכחים. זה מעייף.
קשור את החמור במקום שאומר לך בעליו – אֻרְבֹּטֶ אלְחְמַאר מַטְרַח מַא בִּקוּל לַכּ צַאחְבּוֹ.
והוא מחכה בערוץ שלי ביוטיוב…וזו הזדמנות להירשם כמנויים לערוץ:

 

המצב הכלכלי בסוריה גרוע והאזרחים יוצאים לרחובות נגד בשאר אלאסד

הרשמה לעדכונים

שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן