וידוא הריגה
שליטי מדינות ערב מנצלים את משבר הקורונה כדי לדכא את חופש הביטוי

וידוא הריגה

הקריקטורה השבועית של עידית

וידוא הריגה – הקריקטורה השבועית של עידית

הקריקטוריסט: אַחְמַד רַחְמַה – أحمد رحمة, כווית

 

רגע, היום לא יום חמישי…נכון, אתם צודקים!

הקריקטורה השבועית עברה ליום רביעי באופן חד פעמי.

מהשבוע הבא נחזור אנשאללה לשגרת סוף השבוע…

בריאוּת או חירוּת?

לאזרחי מצרים אין אפשרת לבחור בין שמירה על בריאותם לבין זכותם לחופש.

כמה מדינות ערביות, ביניהן מצרים, ניצלו את משבר הקורונה כדי להגביר את השליטה באזרחים, להפר את זכויותיהם ולדכא את חופש הביטוי.

יש המאשימים את המשטר המצרי בשימוש באסטרטגית “הדיכוי המורכב” – אלקַמְע אלמֻרַכַּבּ – القمع المركّب:

מצד אחד, בלימת התפשטות הווירוס במדינה, מצד שני, בלימה והשתקה של דיון רציני בצעדים שנוקט השלטון במאבקו במגפה.

נשיא מצרים, עַבְּד אלפַתַאח א-סִיסִי, מנצל את המשבר להשתקת קולות מתנגדיו הפוליטיים.

הוא תוקף את אלה שמותחים ביקורת על התנהלותו, ומכנה אותם “כוחות הרשע” – قوى الشر- קֻוַא א-שַרּ, אשר אינם מעוניינים בטובת המדינה.

לא רק במצרים, גם במרוקו הביע ארגון זכויות אדם את דאגתו מסתימת הפיות.

בחור בשם חמיד א-נעימי פרסם סרטון וידאו, שבו הוא מתאר את התנאים הקשים שגרם הסגר בשכונתו:

אין אוכל, אין שתייה ואין פרנסה.

הוא הורשע בהסתה להפרת הסגר, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר וקנס כספי.

מדינות אחרות הגבירו את הדיכוי ואת העונשים על מפרי הסגר והעוצר.

עונשים כמו מכות וסטירות, קללות, זחילה על הבטן, ושאר עונשים משפילים, שפוגעים בכבוד האדם ובחירותו.

אז, האם צריך האזרח לוותר על חירותו כדי לשמור על בריאותו?

 

ומה בקריקטורה?

השליט המשופם ועב הכרס מחזיק בידו אלה – נַבּוּט – نبّوت.

הנבוט נראה כנגיף קורונה ועליו כתוב: אַזְמַת כּוֹרוֹנַה – أزمة كورونا – משבר קורונה.

העציץ והפרח מסמלים את חופש הביטוי – חֻֻרִיַת א-תַעְבִּיר – حرّيّة التّعبير.

מהגבעול השמוט יוצא מגאפון דמוי פה עם הלשון בחוץ. הוא חבוט ושיניו שבורות.

הפרח נבול והמגאפון שבור כי אין באמת חופש ביטוי במדינות ערב.

הקריקטוריסט אַחְמַד רַחְמַה, מותח ביקורת על השליטים הכוחניים והמדושנים.

הם מנצלים את משבר הקורונה כדי לחבוט באזרחים, לדכא את חופש הביטוי שלהם, חופש התנועה ואת ההפגנות העממיות נגדם.

שימו לב לסמל הגולגולת עם שתי העצמות על כובעו של השליט ולגולגולת על אבזם החגורה…

מה רוצה הקריקטוריסט להביע בכך?

 

הידעתם?

לראשונה במצרים נאסר על חגיגות  פסטיבל האביב “شم النسيم” שַם א-נַסִים. זהו חג, שבו יוצאים ההמונים לפיקניקים, לגנים ולחופים. עיתוני מצרים פרסמו צילומים של מקומות הבילוי השוממים. בגן החיות בגיזה, למשל, מבקרים בכל שנה, בחג זה, כמאה ועשרים אלף מבקרים. השנה הוא היה ריק. סיורים של כוחות הביטחון מפטרלים ומונעים כל התקהלות אסורה.

מדוע מספרי החולים המדווחים במצרים אינם תואמים את המציאות?

חלק מהנדבקים מעדיפים לא להגיע לבתי החולים. הם לא סומכים על השירותים הרפואיים המצריים.

יש גם כאלה שפוחדים לדווח שהם חולים בקורונה. הם חוששים שמא יתייגו אותם כמצורעים בחברה, וכן שלא יערכו להם הלוויה.

מה חשוב יותר – המחלה או הכלכלה?

נשיא מצרים, א-סִיסִי הכריז בנאום לאומה שההפסדים הכלכליים הצפויים מסוכנים למצרים יותר ממספר האבדות מנגיף הקורונה.

חודש רמדאן מתקרב בצעדי ענק, ועמו “עִיד אלפִטְר”. מסתבר שהמשטר מעדיף את המשך הפעילות הכלכלית על חשבון בריאות האזרחים.

ומה יהיה אצלנו, בישראל?

ואי אפשר לסיים את השבוע בלי לצפות בסרטון עם פתגם כה רלוונטי ל”ימי הקורונה”:

מקור הקריקטורה:

 

שליטי מדינות ערב מנצלים את משבר הקורונה כדי לדכא את חופש הביטוי

הרשמה לעדכונים

שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן